משבר הקורונה הוריד את מחירי הנפט לערך ריאלי של 1946

משבר הקורונה הוריד את מחירי הנפט לערך ריאלי של 1946.

מלחמות סחר גיאופוליטיות בין רוסיה ואופ"ק כתוצאה מהירידות בביקוש בשילוב חוסר יכולת לעצירת הפקה מסורתית יצרו מצב אבסורדי בו חוזי המכירה במאי עומדים על יחס שלילי. אין מקום לאיחסון חביות חדשות, וחברות הנפט ישלמו לכל מי שיקח מהם את החביות. למה ישראל לא מסתערת ומכינה עתודות זולות?

מחירי הנפט היו בין הגורמים הכלכליים שהושפעו ראשונים ממשבר הקורונה. עצירת הייצור בסין המהווה 25% מצריכת הנפט העולמית ואחריה עצירת ענף התעופה, הסגרים שעצרו כמעט כליל את ענף התחבורה ואת התעשייה יצרו מצב שבו אין באמת ביקוש לנפט. כתוצאה מכך, המאגרים שמאחסנים את חביות הנפט מלאים, יכולת האחסון של חביות חדשות שואפת ל-0, אך מצד שני קשה לעצור את ההפקה משדות קונבנציונאליים, אבל מלחמות הסחר דאגו לכך שהתפוקה תימשך.

בתחילת המשבר, אופ"ק הציעה לרוסיה לחתוך את הכמות המופקת ולהעלות את המחרים או לפחות לשמר אותם בצורה מלאכותית, אולם רוסיה סירבה מסיבותיה שלה (כלכלה, מסחר, שאיפות גיאופוליטיות ועוד) ומכיוון שכך, אופ"ק הודיעו שהם לא מפחיתים את ההפקה.

לדברי ד"ר רחל רוסלנה פלטניק, ראש החוג לכלכלה וניהול וראש המרכז לצמיחה כלכלית וסביבתית בת קיימא SEED באקדמית עמק יזרעאל "באופ"ק עלויות ההפקה נמוכות מאלה של רוסיה ומרווח הרווח שלהם גבוהה יותר והם האיצו את כמות ההפקה. במקביל נוצרה ירידה בביקוש. במהלך פברואר תחילת מרץ – הסעודים הרחיבו את ההיצע". זאת למרות ירידה של כמעט 25% בביקוש לעומת הממוצע ב-2019 שממוצע הביקוש עמד על 100 מיליון ביום ממוצע וב-2020 הביקוש ירד לכמעט 75 מיליון חביות ביום.

עד מתי המשבר של הנפט ימשך? לדברי ד"ר פלטניק "בינתים לפי מה שאנחנו יכולים ללמוד מתוך החוזים העתידיים, המחיר כרגע למסירה במאי הם שליליים אבל ביולי הם בינתיים חיוביים כי יש אופטימיות שתהיה יציאה מהמשבר והמחירים יעלו". אם זאת ד"ר פלטניק פחות אופטימית ומציינת שלענף התעופה והתיירות הבינלאומית ידרשו חודשי התאוששות ארוכים "אז החזרה לרמת מחירים של שווקי נפט כמו לפני משבר הקורונה תהיה אולי ברבעון השלישי המחירים עשויים לחזור ל-30/40$ לחבית. זו ספקולציה וזה תלוי כמה מהר הכלכלות יצאו מההסגר, וזה תלוי האם תהיה עוד התפרצות של הוירוס. ברגע שתהיה התפרצות נוספת, שוב תהיה התרסקות. עד שלא יהיה חיסון לקורונה או יתפתח חיסון עדר, אין באמת איך לאמוד מתי הכלכלות יחזרו לפעילות מלאה מחודשת וזה משפיע על מחירי הנפט".

אז למה ישראל לא מסתערת על עודף החביות ודואגת כבר עכשיו למלאים זולים שיספיקו לזמן ממושך? לדברי ד"ר פלטניק זה עשוי להיות מהלך חכם, למרות שלא ברור כמה מהר יתאושש המחיר ולא ידוע כמה ביקוש יהיה כשהכלכלה תחזור לעצמה. בנוסף, ההפסד של המדינה ממיסוי הדלק הוא כפול. הציבור צורך פחות דלק כי הוא סגור בביתו ואינו מתנייד כך שאין הכנסה מהבלו, ומצד שני, המחירים היום ובחודש הבא לפחות, חתכו את מעט ההכנסות שיש מהבלו בחצי. אם המחיר היה לפני המשבר בין 6-7 שקלים לליטר שמתוכם שילמנו 53% מס, כשהמחיר במשאבה ירד אל מתחת ל-5 שקלים וצפוי לרדת עוד יותר בחודש הבא, ההכנסות של המדינה מכל ליטר נחתכו גם הן כמעט בחצי אם לא יותר. כך נוצר מצב הגירעון והחוב הלאומי גדלים בגלל המענקים והתמיכה שהממשלה נותת לעסקים מצליחים ודמי האבטלה המידיים להם זוכים כל מי שהוצא לחל"ת, ומצד שני אין הכנסות ממיסים.

ומה עם מחירי הגז? אז פה מדינת ישראל נמצאת במלכוד. החוזה של חח"י עם תמר קבוע ל-60-70$ לחבית גם אם מחיר השוק נמוך מזה וזה למרות שמחירי הגז צונח יחד עם מחירי הנפט. לדברי ד"ר פלטניק על קובעי המדיניות לנצל את המשבר ואת צניחת המחירים ולשנות את תנאי החוזה כיוון שהשליטה על החוזה עם תמר הוא בידי הממשלה. "הממשלה יכולה להכריח את מפיקי הגז מתמר להוריד את המחירים ואז נרגיש גם הקלה במחירי החשמל. אנחנו אמנם עשויים להרגיש את השינוי במחירי הדלק אבל כל עוד אנחנו לא נוסעים אז זה לא משנה". גם כאן חשוב לזכור, המדינה כרגע מוציאה הון עתק שהיא לא תיכננה, לא זוכה להכנסות עליה היא בנתה, והיא תנסה לעשות הכל כדי למנוע גירעון גדול מידי והכנסות המדינה ממע"מ תלויות בקשר ישיר לעלויות החשמל, הדלק ושאר מוצרי האנרגיה והדלק הפוסילי.

ד"ר פלטניק מדגישה: תחום התעופה לא יחזור בשנה הקרובה לרמה שהייתה לפני המשבר והשימוש בתחבורה עשוי להשתנות, כי התרגלנו לעבוד מהבית ותהיה פחות תנועה של מכוניות, גם אם רק 10% מכוח העבודה ימשיך את העבודה מהבית בתום המשבר. כך גם ירדו הפקקים שיביאו לירידה בצריכה ובחלק מהענפים כנראה לא נתאושש בקרוב כמו תעשייה כבדה, שם נפלו הרי שרשראות אספקה ולא ברור מה צופן העתיד. אז, יש הזדמנות אבל מאוד קורץ לקנות נפט אבל לא ברור אם וכמה נצטרך ממנו כי כנראה שלא יהיה צורך או ביקוש."

המשבר הקורונה משפיע על הפנסיה שלנו עם בולי קשר לדלק פוסילי. הבורסאות במצב יותר נמוכות מהמדדים ב-2019. מאז המצב הורע בהרבה אם לא הפכו לשליליות של ממש. דלק קידוחים היא חברה שהרבה מוסדיים השקיעו בה, אבל משקיעים "חכמים" ידעו לא לבטוח בדלק קידוחים ולכן הם הראשונים ליפול, בגלל הבעיות הניהוליות שהיו שם מלכתחילה. לכן כל ההשקעות שלנו בניירות ערך כולן יורדות ודקל קידוחים היא דוגמא לא מעודדת.

הבעיה האמיתיץ תהיה למי שיוצא לפניסה בשנה הקרובה והתשואות בשנה הזו שליליות והם ירגישו את הנזק. אבל בטווח הארוך – למי שלא יצא לפנסיה בחמש שנים הקרובות כנראה לא ירגישו את המשבר ביציאה לפנסיה.

דילוג לתוכן